צילום: גיל נחושתן נושא החומרים המסוכנים היה מקור לדאגה לאורך כל מלחמת לבנון השנייה. מטחי הטילים נפלו בקרבת מפעלי תעשיות מפרץ חיפה, כמו גם בסמוך למיכל האמוניה. החשש הגדול ביותר של תושבי חיפה במלחמה היה פגיעה ישירה במיכל חומרים מסוכנים, ופגיעה המונית באלפי אזרחים. לאחר המלחמה גובשו מסקנות ולקחים בנושא החומרים המסוכנים, וזאת בעקבות עבודה מאומצת של צוות משרד מבקר המדינה.

מסקנות מבקר המדינה כללו ביקורת קשה על מקבלי ההחלטות שטיפלו בנושא, ואלו קבעו כי הטיפול בנושא החומרים המסוכנים היה לקוי, והציבור למעשה נמצא בסכנה. חבר מועצת העיר, ירון חנן, טוען כי הלקחים בנושא החומרים המסוכנים כלל לא יושמו, ומדינת ישראל והרשויות, האחראיות לאזהרת הציבור, אינן מביאות לציבור מידע חשוב.

"המדינה פועלת להרדים את הציבור ולא חושפת את הסכנה האמיתית הטמונה בחומרים המסוכנים", אומר חנן. "במקום לחשוף את העובדה כי דרכי ההתמודדות כיום עם אירוע חירום הכולל דליפה של חומרים מסוכנים, עלול להסתיים בפגיעה של אלפי תושבים, יש מי שפועל להסתיר ולהרגיע את הציבור".

חנן מזכיר כי הגורמים שהיו צריכים להגן על הציבור בעבר, כבר נבדקו על ידי מבקר המדינה, והוכח כי כשלו בהגנה על הציבור. בדוח המבקר נכתב, בין היתר, כי "עד נובמבר 2006 לא הושלם מיגונם של 458 מצבורי חומרים מסוכנים. פיקוד העורף פעל באיטיות רבה, ואף שהמלחמה נמשכה 34 ימים, עד סיומה הוא לא הצליח להפחית את הסיכון לאוכלוסייה כפי שהוא עצמו קבע בנהליו ובדרישותיו ממחזיקי חומרים מסוכנים. חמורה במיוחד ההשתהות בנוגע לטיפול בכמה מפעלים הסמוכים לאוכלוסייה, שהיו בהם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים במיכלים לא ממוגנים. בסביבת מפעלים אלה נפלו עשרות רקטות".

"לצאת נגד התחמקות משרדי הממשלה"
חנן חוזר ומתריע כי בשנים שחלפו לא יושמו הלקחים, והציבור החיפאי לכאורה עדיין נמצא בסכנה אמיתית. "במצב של פתיחת מלחמה, גם אם תינתן הוראה להפחית את כמות החומרים המסוכנים במאגרים המסוכנים במפרץ, יעברו יותר משבעה ימים עד להגעה לכמות הסף הסבירה למניעת סכנה של פגיעה המונית בחיי אדם", מתריע חנן. "עדיין אין החלטה ברורה ומוסמכת לגבי מניעה, או חובת ההרחקה המיידית של אוניות חומרים מסוכנים (חומ"ס) בעלות פוטנציאל פגיעה וסכנה - מאזור המפרץ במקרה של התלקחות מלחמתית באזור.

"לפי עמדת המדינה לא נדרשת הסברה לציבור בנוגע לסכנות החומ"ס ודרך ההתמודדות הנדרשת במקרה של אירוע חירום הכולל דליפה מסוכנת של חומרים רעילים. אם כבר נדרשת הסברה הרי שלפי העמדה הרשמית, היא נדרשת רק 'לצורך הרגעת הציבור' ו'הפחתת הלחצים מצד הציבור כלפי מקבלי ההחלטות בעירייה'. הגורמים הרשמיים במדינת ישראל לא רואים בפגיעה ישירה של טיל או רקטה בגג מיכל האמוניה סכנה ממשית לחיי אדם, מעבר לאזור המיכל עצמו. רשויות המדינה סומכות באופן מלא על צוותי המפעלים המחזיקים ומפעילים את מאגרי החומ"ס במפרץ, כי יידעו לטפל כהלכה באירועי דליפה או פגיעה במאגרים, כגון מיכל האמוניה".

חנן קורא למועצת העיר לעשות מעשה ולדחות את המלצות נציגי הממשלה בנושא. המלצות שכאמור עיקרן הרגעת הציבור. "מועצת העיר קוראת לראש העיר לצאת בבירור, בגלוי ובנחישות כנגד ההתחמקות של משרדי הממשלה וגורמי הביטחון מנקיטת צעדים מיידיים לצמצום דרסטי של מאגרי החומרים המסוכנים שמסכנים חיי אדם בעליל, כפי שנהגו ונוהגים ראשי ערים אחרות במדינה שבסביבתן רוכזו מאגרי חומ"ס עם סכנה פחות חמורה מזו הקיימת במפרץ חיפה", אומר חנן.

העירייה: אנו פועלים בנחישות ובאחריות
בעירייה דוחים את טענות חבר המועצה, ואומרים כי העירייה והעומד בראשה מובילים את המאבק להסדרת נושא החומרים המסוכנים. "הטיפול בנושא חומרים מסוכנים מצריך פעולה נחושה ואחראית", ציינו בעירייה. "ראש העיר, יונה יהב, מוביל מאז נבחר לתפקידו מאבק משפטי וציבורי בלתי מתפשר להסדרת נושא אחסנת והובלת החומרים המסוכנים במפרץ חיפה".

בעירייה ציינו עוד כי בנושא מיכל האמוניה סבור ראש העיר כי הימצאותו של המיכל המכיל את כל תצרוכת האמוניה של מדינת ישראל בסמוך לאזורים צפופי אוכלוסין אינה אלא הפקרות בשל הסיכונים הביטחוניים המאיימים על צפון המדינה. "לאור עמדה זו פועלת העירייה באופן נמרץ לסגירת המיכל ולמציאת פתרון חלופי לאחסנת האמוניה, בין היתר באמצעות הליכים משפטיים אותם מנהלת העירייה בבית המשפט במטרה להביא לסגירת המיכל", הדגישו בעירייה.

באשר לחומרים המסוכנים, אמרו בעירייה כי היא נמצאת בשלבים מתקדמים להקמת מנהרת תשתיות הארוכה בארץ. המנהרה תסדיר לראשונה את המצב הקיים והבלתי נסבל כיום בו מפרץ חיפה מרושת בצינורות המובילים חומרים מסוכנים שהונחו במשך עשרות שנים מתקופת המנדט ועד ימנו בלא טיפול, אחזקה ואמצעי בטיחות נאותים.

מ