צילום: מי-טל בן סימון מטיילים, שהגיעו בסוף השבוע האחרון לנקות חלק משביל המטיילים המוביל מסטלה מאריס לקבר אליהו הנביא, נדהמו לגלות בזמן העבודה כי אנדרטה לזכרו של סגן יעקב שכטר, שנהרג במקום בעת פינוי שדה מוקשים לפני 62 שנה, נקברה מתחת לערימות אדמה וצמחייה עבותה, כיון שלא תוחזקה מזה שנים רבות, זאת למרות תרומתו הרבה של שכטר לביטחון מדינת ישראל בכלל, ולחיפה בפרט.

"אנו נוהגים לטייל כאן תדירות אך מעולם לא ידענו כי מוצבת כאן אנדרטה, וגם לא היה סיכוי לכך, כיוון שהיא הייתה קבורה מתחת לערמות של אדמה וצמחייה עבותה. אם לא היינו מגיעים לנקות את הלכלוך בעקבות כתבותיכם ב'ידיעות חיפה', תפקיד שעירייה אמורה למלא אך לצערנו לא עושה, לא היינו מגלים זאת.

"עצוב לגלות דווקא בשבוע של יום הזיכרון לחללי צה"ל שהעירייה נוהגת איפה ואיפה כלפי אנדרטאות בעיר. נכון שהיא לא מוצבת במרכז הכרמל או מול העירייה, אך לכל נופל מגיע הכבוד ולכן האנדרטה הזו הייתה צריכה להיות מתוחזקת באופן קבוע. זוהי תעודת עניות לעירייה שלא מכבדת את מי שעזר להגן על העיר ועל תושביה".

אחד המטיילים: "בשבוע בו מצוין יום הזיכרון לחללי צה"ל אנו מצפים כי גם במותם ינהגו כלפיהם בשיוויון והם יקבלו את הכבוד המגיע להם על שנהרגו בעת מילוי תפקידם כדי להגן על מדינת ישראל, אך מסתבר שלא כולם זוכים לכך".

בירור באתר האינטרנט של משרד הביטחון, "יזכור", המנציח את חללי צה"ל, מעלה כי סגן שכטר נולד ב-1904 בפולין ועלה לארץ ב-1926 כחלוץ, ולאחר שנתיים באחד הקיבוצים בארץ עבר להתגורר בחיפה ועסק במקצוע שלמד בפולין, כאדריכל. הוא היה חבר בארגון "ההגנה" והתעניין במיוחד בחומרי נפץ. בימי מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ועל סמך בקיאותו בחומרי נפץ התקבל לפלוגת סילוק מוקשים והצטיין בפעולותיו.

בסוף שנת 1945 השתחרר מהצבא הבריטי והעמיד את ניסיונו לשירות המולדת. אף כי היה למעלה מגיל הגיוס התנדב ביולי 1948 לצבא ההגנה לישראל ושוב עסק בסילוק מוקשים. הוא היה אחד מהמומחים הגדולים בארץ למיקוש ונמסרו לו תפקידים חשובים ביותר בתחום זה. ב-19/3/1948, בשעת פינוי שדה מוקשים בסנט-לוקס בשכונת שער העלייה, נהרג בעת מילוי בעת תפקידו והובא למנוחת עולם בבית הקברות הצבאי בעיר.

"לא מקרה יחיד של הפקרת אנדרטאות"
חבר הכנסת לשעבר, אמנון לין, שהיה אף הוא חבר בארגון ההגנה, לא מופתע ממצבה של האנדרטה ומגנה בכל תוקף את התופעה. "זהו לא מקרה ראשון ויחיד של הפקרת אנדרטאות לזכרם של פעילי ההגנה שנפלו בעיר בעת מילוי תפקידם. הנושא יובא לדיון בעמותת ארגון ההגנה ואנו נפעל מיידית לשיקום האנדרטה".

דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, ענה בתגובה כי "ברחבי הארץ פזורות למעלה מ-3,000 אנדרטאות פרטיות שמשפחות וחברים הקימו לזכר יקיריהם, חללי מערכות ישראל. הקמת האנדרטה לא תמיד נעשית בתיאום עם הרשויות ועל כן חלקן אינן מטופלות ומתוחזקות, אלא אם המשפחה או החברים דואגים לכך בעצמם. על פי חוק ‘גנים לאומיים ואתרי הנצחה’, כל אנדרטה שמוקמת באישור הרשות המקומית, תטופל ותתוחזק על ידה. אנו נעביר את המידע הנ”ל לעיריית חיפה שהאנדרטה הינה בתחום אחריותה”.

סגן דובר העירייה, עו"ד רוני גרוסמן, אמר בתגובה כי "עיריית חיפה מתייחסת ברגישות וברצינות הראויה לכל אנדרטה ולוח זיכרון רשמי בעיר. האבן שהונחה בשביל המטיילים (ככל הנראה לפני עשרות שנים) אינה מוכרת לעירייה וככל הידוע לנו גם לא לגורמי ההנצחה הפועלים בעיר".

עו"ד גרוסמן: "העירייה נערכת לבצע ניקוי כולל של שביל המטיילים ובמסגרת זו תנוקה גם סביבת האבן בשביל. במקביל, תפנה העירייה לאגף ההנצחה במשרד הביטחון לקבלת הנחיותיו להמשך הטיפול בנושא".