צילום: רועי פדרמן נמלת האש הקטנה התגלתה לאחרונה באזור זכרון-יעקב ועתה הנמלה נמצאת במספר אזורים בארץ וביניהם עמק הירדן, הגליל, השרון וגוש דן. מחקר בטכניון מגלה כי נמלת האש הקטנה מתבססת בארץ בעיקר הודות להשקיית הגינות והשדות.

חוקרים מהטכניון מציינים, כי מדובר בסוג של נמלים אשר הגיעו לארץ מאזור התפוצה הטבעי שלהם והוא דרום ומרכז אמריקה, כנראה בתוך בולי עץ שהזמין מפעל גדול. בולי עץ שהזמין מפעל גדול. שבבי עץ שנמכרו למשתלות כמצע לגינות היוו כנראה את דרך ההתפשטות העיקרית לאזורים אחרים בארץ.

בטכניון אף מציינים כי נמלת האש הקטנה, מילימטר וחצי גודלה, נמצאת ברשימת 100 הפולשים הגרועים בעולם. היא פוגעת במגוון המינים המקומי ומתועדים
מקרים של תקיפת עיניים של יונקים. עקיצתה מכאיבה ביותר, היא מטרידה תושבים בבתיהם ובמקרים מסוימים מבריחה פועלים מהשדות ומעודדת גדילה של כנימות מזיקות לחקלאות. הדברתה קשה מאוד.

בתוך כך, יש לציין כי בעבודת המאסטר של הסטודנט לתואר שני, רועי פדרמן בהנחיית פרופ' יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, נבנה מודל ממוחשב הממפה את אזורי ההתפשטות הפוטנציאלית של הנמלה בארץ.

בעזרת המודל גילה פדרמן שהשקיית שדות וגינות מאפשרת את התבססותה והתפשטותה של הנמלה הקטנה ברחבי הארץ, שכן היא יצרה סביבה דומה לאזור הגידול הטבעי
שלה.

פדרמן אף בדק את יעילות שיטות הניטור המשמשות כיום בארץ. הוא ממליץ במחקרו להשתמש בעיקר בחיפוש ישיר של קינים. לצורך וידוא הדברת הנמלה המכאיבה וההרסנית הוא ממליץ על שילוב של חיפוש ישיר ושימוש בפיתיונות במרחקים שלא עולים על שני מטר בין פיתיונות בדומה לשימוש שנעשה בגלפגוס.

"מנגנון ההתפשטות העיקרי של נמלת האש הקטנה הוא האדם", אומרים חוקרי הטכניון. "הוא גם מעביר אותה ממקום למקום וגם משקה את הגינות והשדות, ובכך יוצר בשבילה 'סביבה טבעית' להמשך הגידול וההתפשטות".