צילום: קובי קואנקס בשנים 2008-2009 התרחשו 11 אירועים של הזרמת שפכים לחופי הים בחיפה, כך קובע דוח מבקר המדינה שהותר לפרסום ביום רביעי. משרד מבקר המדינה בחן את נושא השמירה על חופי הים, ומצא ליקויים לא מעטים במרבית החופים. אחת הבעיות החמורות ביותר בה "מצטיינת" חיפה היא, כאמור, בעיית הזרמת השפכים ממפעלים לים.

מדי שנה מוזרמים מיליוני מטרים מעוקבים מים לחופי הים התיכון דרך מקורות המצויים בקרקע ודרך 12 נחלים ראשיים. חלק מן המים הנשפכים לים מזוהמים עקב הזרמת ביוב גולמי, ביוב מטופל (מי קולחים) ומי נגר עילי (מערכות ניקוז מי גשם). אם מאותר זיהום, מפקח עשוי לאסור את הרחצה בחוף.

בשנת 2008 אירעו 19 אירועים של זיהום הים ובשנת 2009 אירעו עשרה אירועים של זיהום הים, בעקבותיהם אסר משרד הפנים את הרחצה לאחר שמשרד הבריאות המליץ לו לעשות זאת.

בחיפה נרשמו, כאמור, 11 אירועי הזרמת שפכים לים, וחופי הים השקט, בת- גלים וזבולון נסגרו פעם אחר פעם בשנים האחרונות למספר לא מבוטל של ימים. יצוין כי חיפה לא לבד בעניין החופים המזוהמים. גם בעכו נאסרה הרחצה בשנת 2008 במשך 80 ימים. זיהומים נרשמו גם בתל-אביב ובהרצליה.

מלבד זיהום שפכים, מתייחס הדוח גם לאשפה הנערמת בחופים מדי שבוע, כזו הפוגעת בטבע, בבעלי החיים הימיים, ובנוף, מצד אחד, ומאידך, פוגעת באיכות חייהם של התושבים המגיעים לחופי הרחצה.

דוח מבקר המדינה מתייחס לספורט המוטורי בחופים, והסכנה הטמונה בו. ברבים מהחופים רוחצים אנשים לצד אופנועי ים, המסכנים אותם. הדבר מתרחש, בין היתר, בחופיהן של טירת-כרמל, חיפה, המועצה האזורית גן רווה, המועצה האזורית עמק חפר ועכו.

על-פי חוק הסדרת מקומות רחצה, רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, ובכלל זה הוראות להסדרת השייט במקום הרחצה למניעת הפרעות לרחצה. נמצא שאף לא אחת מהרשויות המקומיות החופיות שמתקיימות בהן פעילויות ספורט מוטורי ימי הסדירה פעילויות אלו בחוק עזר. כך גם לגבי נסיעת ג'יפים בחופי הים, שנסיעתם אסורה, אך טרם מונו פקחים כדי שיטפלו בצורה סדירה בבעיה.

יותר תושבים - פחות חופים
דוח המבקר מדגיש את חשיבות החופים עבור תושבי ישראל, ומזכיר לרשויות המקומיות, כי מדובר במשאב לאומי, אותו פוקדים מדי שנה רבבות אזרחים ותיירים. ב-30 השנים האחרונות הצטמצם אורכם הכולל של חופי הרחצה המוכרזים ומספרם ירד, ובמקביל גדלה אוכלוסיית המדינה בכ-3 מיליון תושבים. לפיכך מתרחבת התופעה של רחצת נופשים בחופים שאין בהם שירותי הצלה. על משרד הפנים והרשויות המקומיות, כך קובע המבקר, לנקוט צעדים להגדלת אורך חופי הרחצה המוכרזים לטובת ציבור הנופשים, וכך יצטמצם מספר הנופשים הרוחצים במקומות שאין בהם שירותי הצלה.

מדי שנה בשנה מתרחשות בקיץ תאונות וטביעות בחופי הים בישראל. מדינת ישראל והרשויות המקומיות החופיות אחראיות לשלומם של הנופשים בחופים. איתור החופים המסוכנים, הצבת שלטי אזהרה והנחייה והצבת פקחים שיאכפו את הוראות החוק יצמצמו את חשיפת הרוחצים לסכנות הטמונות ברחצה בים ובייחוד במימיהם של חופים מסוכנים.

במרבית הרשויות המקומיות שנבדקו שירותי ההצלה בחופי הרחצה המוכרזים מופסקים בשעות אחר-הצהריים המאוחרות, שבהן שוהה עדיין קהל רב בחופים ואף רוחץ בים. נוכח התאונות המתרחשות בחופי הרחצה המוכרזים בשעות שאין בהן שירותי הצלה והמלצות משרד הבריאות והאגודה למניעת הסרטן בישראל לשהות בחופי הרחצה בשעות הבוקר המוקדמות, אחר-הצהריים או לפנות ערב בשל הסכנה מקרינת השמש, ראוי לבחון את האפשרות להאריך את שעות הפעילות של שירותי ההצלה.

בים ובחופים, שאינם מקומות רחצה מוכרזים, מתקיימות פעילויות פנאי שונות, בהן גלישת גלים וספורט מוטורי. מחובתן של הרשויות המקומיות החופיות ומשרד הפנים להקצות לכך חופים ולהסדירם כדי לשמור על שלום ציבור הרוחצים בים.

חופי ישראל עשירים במשאבים טבעיים ובעלי ערך רב לתושבי המדינה: מגוון ביולוגי עשיר, חול ים, נופים מגוונים ואתרים היסטוריים. זיהום החופים והפסולת המצטברת מאיימים על בריאות הציבור ופוגעים במערכת האקולוגית הימית ובהנאה מהשהות בחופי הים ומהרחצה בים.

המבקר מסכם את הפרק בהמלצה לפיה על הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה לפעול לצמצום הזרמת ביוב ומי נגר עילי מזוהמים לים, להגביר את הפיקוח על ניקיון החופים ולהרחיב את הפעולות להגברת מודעות הציבור לחשיבות השמירה על ניקיון החופים.