צילום: index open נשים מעל גיל 40, המוצאות את עצמן מחוץ למעגל העבודה, מתקשות למצוא עבודה בגילן. המעסיקים בעיר מעדיפים בחורות צעירות, עד גיל 30, בעיקר כאלה שאינן אמהות לילדים ואינן עומדות להרות בשנים הראשונות של עבודתן.

תמונת מצב עגומה זו נחשפה בדוח של מרכז מהות, ארגון האמון על הסדרת תעסוקה לנשים בגיל הביניים ועד גיל הפרישה. הדוח חושף חסמים ומיעוט הזדמנויות המאפיינים את התמודדותן של נשים במאבקן על מקום עבודה.

הנתונים הועלו בכנס בנושא שהתקיים בעיר, בהשתתפות נציגים ממרכז מהות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, פעילים חברתיים, אנשי אקדמיה, המוסד לביטוח לאומי ונציגי תעשייה. בכנס הוכרז על הקמת הפורום לקידום כוח עבודה רב-גילאי, כמודל אפקטיבי להתמודדות עם אפליה תעסוקתית על רקע גיל מבוגר.

הדוח אומנם לא מציג תמונה על-פי חתך מגזרי, כגון: חרדים וערבים, הסובלים העיקריים כפי שעולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי, אך הוא בהחלט משקף את הקשיים שנשים בגיל זה מתמודדות עימם בבואן למצוא תעסוקה ההולמת אל כישוריהן.

לדברי עורכת הדוח, יערה נוסבאום ממרכז מהות, לא קורות החיים הם שעומדים למבחן קבלת העבודה, אלא הגיל הוא זה שמהווה מכשול בפני הקבלה לעבודה. כך למשל, מתואר בדוח מקרה שבו מעסיק בחן מועמדות לתפקיד של פקידת קבלה במשרדו, כאשר מועמדות מעל גיל 40 שהגישו מועמדות, כלל לא נענו חרף כישוריהן. כאשר נשאל לפשר הדבר, הוא השיב: “אני רוצה בחורה צעירה מתחת לגיל 30”.

בדוח מציינת נוסבאום כי הדרה ואפליה על רקע גיל, רווחת בשוק התעסוקה על אף שהיא אסורה על-פי חוק. הדוח מצביע על כך שלמרות שהגיל הממוצע של האוכלוסייה בישראל עולה בהתמדה, שיעורי ההשתתפות שלו בכוח העבודה מידרדרים באופן בולט לאחר גיל 55.

עוד עולה מהדוח, כי ככל שמעמיקה המצוקה התעסוקתית בשל הגיל המבוגר, מחריף גם הקושי הכלכלי. כתוצאה מכך, גם נשים שהשתייכו בעבר למעמד הבינוני, ניצבות בפני סיכון ברור לחיים בעוני. החלתו של צו ההרחבה לפנסיה חובה לא העניקה לנשים מעוטות הכנסה רשת ביטחון מספקת מפני עוני בעתיד. נשים המועסקות במשרות נמוכות שכר או בלתי רציפות, לא יכולות לצבור פנסיה בגובה שיבטיח את ביטחונן הכלכלי בעת פרישה. זאת ועוד, בפועל לנשים רבות אין כלל חיסכון פנסיוני.

מבדיקת "ידיעות חיפה" עולה כי נשים רבות בחתך גילאים זה פונות לעבודות ניקיון - במשקי בית, במפעלי תעשייה, בתי חולים ועוד. ביניהן, גם נשים בעלות מקצוע וידע בתחומים שונים, כולל בעלות השכלה אקדמית.

כך למשל ע', ספרנית עם ותק רב ותואר אקדמי, העובדת במשק בית באחת השכונות היוקרתיות בעיר, לאחר שפוטרה מעבודתה. לדבריה, השכר המשולם לעובדות הניקיון לשעה מקביל לשכר של מהנדס מתחיל, בוגר טכניון, ועומד על כ-40 שקל. בנוסף, מפרישים עבורה את כל התנאים הסוציאליים. "עובדת ניקיון העובדת ארבע שעות כל יום יכולה להגיע לשכר חודשי לא רע", היא אומרת. אבל מעבר לשכר, אומרת ע': "בישראל של שנות האלפיים, כאשר סטודנטיות רבות עוסקות בזנות כאמצעי לממן את לימודיהן, מה הפלא שאקדמאיות עוסקות בניקיון במטרה לקיים את משפחתן בכבוד?"