צילום: הרצל יוסף שביעות הרצון ממערכת בתי המשפט ואכיפת החוק נמוכה מאוד, זאת למרות שחלה עלייה בכל מדדי שביעות הרצון ורמת האמון של הציבור. כך חושף המדד הרב-שנתי לביצועי המגזר הציבורי. המדד נערך על-ידי ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה, פרופ' ערן ויגודה-גדות, בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון והמכללה לאיכות השלטון.

זו השנה העשירית שהמדד לביצועי המגזר הציבורי בוחן היבטים שונים הקשורים לשביעות רצון ואמון הציבור במגזר הציבורי. המדד מקיף את כלל השירותים הציבוריים בישראל, והוא היחיד המסוגל לספק זווית ראייה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין ציבור, מינהל וממשל בישראל.

במדד הנוכחי השתתפו 439 אנשים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הנתונים נאספו בחודשים מאי-יולי 2010, לכן אינם רלוונטיים לאירועי השרפה בכרמל. המדד בכל השאלות נע בין 1-5 (1 - רמה נמוכה ביותר; 5 - רמה גבוהה ביותר).

מהמדד עולה כי רמת האמון במערכת המשפט עלתה בצורה משמעותית, מרמה ממוצעת של 2.89 בשנה שעברה לרמה ממוצעת של 3.05 השנה. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2005 ובעלייה משמעותית לעומת השפל של שנת 2007. אז, עמדה רמת האמון על ממוצע של 2.77. עם זאת, עדיין מדובר ברמה נמוכה, לעומת הרמות הגבוהות של המחצית הראשונה של העשור, בעיקר בהשוואה לשנת 2001. אז, עמדה רמת האמון על הממוצע הגבוה ביותר העשור: 3.24. בהשוואה ל-23 המוסדות האחרים שרמות האמון כלפיהם נמדדו במדד, נמצאת מערכת המשפט במקום השישי.

המדד בדק גם את רמת האמון של הציבור כלפי הערכאות השונות - פרקליטות המדינה ומוסד היועץ המשפטי לממשלה. בדיקה זו, יש לציין, החלה רק לפני
שנתיים, לכן אין השוואה לעשור האחרון. גם כאן רשמו כל המוסדות עלייה: רמת האמון הגבוהה ביותר נרשמת לבית המשפט העליון - 3.02 לעומת 2.96 בשנה שעברה. במקום השני דורג היועץ המשפטי לממשלה, עם רמת אמון ממוצעת של 2.96, לעומת 2.82 בשנה שעברה. רמת האמון בבתי המשפט המחוזיים והשלום עומדת על 2.93, לעומת 2.83 בשנה שעברה, ואילו רמת האמון בפרקליטות המדינה עומדת על 2.92, לעומת 2.75 בשנה שעברה.

גם רמת האמון בשופטים נמצאת בעלייה. מרמת אמון ממוצעת של 3.11 בשנת 2009, לרמה ממוצעת של 3.31 השנה. אולם, למרות רמות האמון הגבוהות יחסית, שביעות הרצון מבתי המשפט עדיין לא מדורגת ברמה גבוהה. מדובר עדיין בממוצע בינוני-נמוך, שממקם את מערכת במשפט במקום ה-14 מתוך 19 מוסדות שנבדקו. בדיקה על-פני העשור כולו מגלה את אותה המגמה של מדד האמון: עלייה ברורה בשביעות הרצון מאז שנת 2005, אולם עדיין רמות נמוכות יחסית לראשית העשור.

גם מערכת אכיפת החוק, קרי המשטרה והשב"ס, רושמות עלייה בכל המדדים. אולם, אם בודקים לאורך העשור, רואים תמונה שונה מזו של מערכת בתי המשפט. רמת האמון הממוצעת במשטרה והשב"ס, עומדת השנה על 2.96. זאת, לעומת 2.73 בשנה שעברה ו-2.52 בשנת 2008 (שנת השפל מבחינת רמת האמון של הציבור). רמת אמון זו ממקמת את המשטרה והשב"ס במקום העשירי מתוך 23 המוסדות שנמדדו. רק בשנים 2004-2003 היו רמות האמון של הציבור במשטרה ובשב"ס גבוהות יותר.

התמונה דומה גם לגבי רמת האמון בשוטרים עצמם. רמת אמון ממוצעת של 2.9 בשנה זו היא עלייה משמעותית לעומת רמה ממוצעת של 2.74 בשנה שעברה. בסך הכל מדובר ברמת האמון הרביעית בגובהה בעשור האחרון. אולם, עדיין מדובר במקום 20 מתוך 32 משרתי המגזר הציבורי שנמדדו. לעומת זאת, רמת האמון של הציבור בסוהרים, שעומדת על 3.06, היא הגבוהה ביותר בעשר השנים האחרונות, ונמצאת במקום 15 מתוך 32 משרתי המגזר הציבורי שנמדדו.

שביעות הרצון מהמשטרה בלבד עמדה על 2.63, לעומת 2.46 בשנה שעברה ו-2.34 בשנת 2007. זו רמת שביעות רצון ממוצעת ונמוכה יחסית לשאר המוסדות שנבדקו (19).