צילום: shutterstock בבית המשפט לענייני משפחה התקבלה החלטה תקדימית של סגנית הנשיא, השופטת שושנה ברגר, שעניינה הסדרת מעמדן של בנות-זוג תושבות העיר שהן אמהות לשלושה ילדים.

עו"ד איילת טרסר-אבס, העוסקת שנים רבות בתחום הפונדקאות והקהילה הגאה, הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה משותפת בשם בנות-זוג החיות יחד יותר מ-15 שנה, מנהלות משק בית משותף ולהן שלושה ילדים שנולדו מתרומת זרע. האמהות אימצו את שני ילדיהם הגדולים וכעת ביקשו להסדיר את מעמדה של האם הלא-ביולוגית כלפי הילד השלישי בלי להידרש להליך אימוץ מלא.

עד להגשת הבקשה נאלצו שתי אמהות שהביאו לעולם ילדים מתרומת זרע לעבור הליך שכלל הגשת בקשה לבית המשפט ועריכת תסקיר מלא ומורחב, לרבות ביקורים של פקידת סעד, ביקור בית וקבלת עמדת הסבים, גם כאשר מדובר בנשים המגדלות יחד את ילדיהן שנים רבות כמשפחה לכל דבר וכאשר אין כל התנגדות של מי מהן להסדרת המעמד המשפטי. יתרה מזו, עד להסדרת המעמד זכויותיה של האם הלא-ביולוגית ואף חובותיה כלפי הילד אינן מוסדרות ומעמדה כאם נתון בסימן שאלה משפטי.

מטרת הבקשה של עו"ד טרסר-אבס הייתה לחסוך בהליכים המשפטיים שמייצרים עומס על מערכת הרווחה העמוסה ממילא וכן לחסוך ממשפחות שבהן שתי אמהות את הצורך להיפגש עם עובדת סוציאלית מטעם המדינה בקשר לכל ילד שנולד להן ולעבור הליך אימוץ שאינו נדרש מבני-זוג גבר ואישה הנעזרים בתרומת זרע או בתרומת ביצית. לאחר שאיפשרה לשתי הנשים ולמשרד הרווחה לטעון בפניה בהרחבה, נתנה השופטת ברגר החלטה תקדימית הקובעת כי בנסיבות העניין אין מקום לדרוש מבנות-הזוג לעבור הליכי אימוץ כשמדובר בילד שנולד לתוך הקשר המשפחתי הקיים, וקבעה כי ניתן לתת צו הורות פסיקתי בעניין זה.

מדובר בפסק דין שמקדם את המגמה של הקלה על זוגות חד-מיניים בהסדרת מעמדם המשפחתי של ההורים הלא-ביולוגיים כלפי הילדים שנולדים לתוך הקשר הזוגי וכשברור ששני הצדדים מתכוונים לגדל יחד את ילדיהם המשותפים.