צילום: גיל יוחנן "יש כוונה להחמיר את האכיפה נגד ההסתה באינטרנט בצורה משמעותית. עשרות תיקי חקירה כבר נפתחו ואני מניח שיוגשו לא מעט כתבי אישום. מה שהיה הוא לא מה שיהיה", כך אמר עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה ביום עיון שנערך באוניברסיטה בנושא "הדמוקרטיה הישראלית בתנאי מלחמה - האם הצוק איתן?".

הכנס, שאותו ערך מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, עסק בהיבטים משפטיים שונים הקשורים למבצע צוק איתן. בפאנל שעסק בנושא חופש הביטוי בעת לחימה התייחס עו"ד אברמזון לתופעת הסתה הרבה באינטרנט - בעיקר בצוק איתן אבל לא רק במהלכו - שאותה אפשר היה למצוא בעיקר בפייסבוק הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. "חופש הביטוי הוא חשוב, אבל הוא נסוג בפני חשד להסתה, לגזענות ולתמיכה בארגון טרור. מהרגע שתופעת ההסתה תופסת תאוצה במרחב הציבורי כמו שקרה במקרה שלנו, יש להתחיל להשתמש בכלי הפלילי", אמר עו"ד אברמזון.

לדבריו, הוא מודע לטענה שהשימוש בחוק הפלילי עלול לגרום ל"אפקט מצנן", כלומר אנשים שיפחדו להתבטא, אולם לדעתו דווקא השארת השיח אלים וגזעני היא זו שעלולה לטעת פחד וחשש בלב האנשים ולמנוע מהם להתבטא. עו"ד אברמזון אמר כי בפרקליטות החליטו להחמיר את האכיפה נגד ההסתה באינטרנט בכלל ובפייסבוק בפרט, ואף ציין את הקריטריונים שישמשו את הפרקליטות כדי לקבוע באיזה מקרה יש להגיש כתב אישום ובאיזה לא. כך, למשל, היקף החשיפה של ההתבטאות ורמת הוויראליות שלה ברשת יובאו בחשבון בעת קבלת ההחלטה, גם אופי התגובה - האם מדובר בפוסט או בטוקבק - וגם מספר האמירות הגזעניות יובא בחשבון.

עו"ד אברמזון הסביר כי דינו של אדם שהתבטא פעם אחת בצורה גזענית יהיה שונה ממי שהעלה באופן קבוע וסיסטמי פרסומים מסיתים וגזעניים. עוד קריטריונים הם משך הזמן שהפרסום היה באוויר, כלומר אם המפרסם התחרט והוריד במהירות את הדברים, אם הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, אם הם יזומים או שנכתבו בתגובה על התבטאות אחרת. גם התגובות שההתבטאות תגרור תשפיע על ההחלטה. "אם ההתבטאות הגזענית תגרור בעקבותיה התבטאויות גזעניות נוספות, זה יהיה חיזוק לכך שלהתבטאות הייתה השפעה", אמר עו"ד אברמזון.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, שהשתתפה אף היא בפאנל, אמרה בהקשר זה: "אנחנו במצב קשה מבחינת היקף ההסתה במרחב הציבורי ובעיקר במרחב הווירטואלי. אמירה גזענית היא אמירה גזענית ואני לא חושבת שיש צורך במבחן הסבירות הגבוהה כדי להעמיד לדין. במקרים של גזענות זו לא תהיה פגיעה בחופש הביטוי אם מערכת השלטונית תגיב. גזענות היא לא חופש הביטוי - היא אסורה על-פי החוק".