צילום: ג'ורג' גינסברג אחרי תקופה ארוכה וניסיונות כושלים הודיעו בסוף השבוע שעבר אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון להנהלת פרויקט שיקום הנחל כי הצליחו לייצר את תרבית החיידקים המתאימה לתהליך הטיהור הביולוגי, מה שצפוי לזרז את קצב העבודה שהתעכבה בשבועות האחרונים בשל מליחות המים בקישון.

לפני מספר שבועות החלו מדעני הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון בניסיון לייצר במעבדות שהוקמו על גדות הנחל תרביות חיידקים המיועדות לטיהור ביולוגי של המשקעים המזוהמים הנחפרים החוצה. לאחר בדיקות רבות עלה כי הסיבה לקושי הייתה מליחות גבוהה מהצפוי של מי הנחל, ששיבשה את תהליך הטיפול המתוכנן.

צוות רשות ניקוז ונחלים קישון בשיתוף חברת Englobe הקנדית, המבצעת את חפירת קרקעית הנחל המזוהמת ואת הטיפול בה, עמל על מציאת פתרון מורכב שכלל הזרמת מים מטוהרים מבתי הזיקוק בהתאם לקריטריונים המחמירים של המשרד להגנת הסביבה במטרה להוריד את מדדי המליחות בצד ניסויים שונים במעבדות הפרויקט. בסוף השבוע שעבר בישרו כאמור אנשי הרשות כי הצליחו לייצר את תרבית החיידקים המתאימה לתהליך הטיהור הביולוגי.

לאחרונה התקיימו מספר דיונים בין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר לאנשי רשות ניקוז ונחלים קישון וחברת אנגלוב הקנדית במטרה לבחון דרכים שיאפשרו את זירוז שלב הטיפול הביולוגי. המפגש נערך לאור אותם קשיים במציאת הפתרון שיאפשר את גידול החיידקים הדרושים לתהליך. לפלר הנחה את רשות הניקוז ואת ראשי החברה הקנדית לפעול תוך שמירה דקדקנית על כל המדדים שקבע המשרד ובלי שיהיה בכך כדי לעכב בצורה משמעותית את התקדמות הפרויקט לשיקום ולהעמקת קרקעית הקישון.

בחודשים האחרונים התקיימו עבודות חפירה של קרקעית נחל הקישון לאורך כ-1,600 מ' מתוך כ-7,000 מ', מהאזור הסמוך למכון טיהור השפכים ועד לאזור הסמוך לגשר הרכבת. עד כה נחפרו מהנחל יותר מ-30 אלף מ"ק של סדימנט והקרקעית הועמקה במרכז התוואי בשני מטרים. הטיפול הביולוגי נעשה באתר הפרויקט על-פני שטח של כ-70 אלף מ"ר. עד כה טופלו בהצלחה והורחקו זיהומים מכ-30 אלף מ"ק של סדימנט, כמות המספיקה כדי לכסות מגרש כדורגל עד לגובה של כארבעה מטרים, וטופלו באתר יותר ממיליון מ"ק של מי נחל בספיקה של כ-5,000 מ"ק ליממה.

את הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון מובילים המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון ורשות נחל הקישון, בצד גופים נוספים: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה והמים, רשות המים הממשלתית, התאחדות התעשיינים, ארגון הגג חיים וסביבה והרשויות המקומיות באזור החברות במינהלת משותפת לפרויקט.