צילום: חגי אהרון את מיקי גורקה קשה לתפוס במצב רוח רע. גם בעונה שעברה, כשהעניינים מסביבו התפרקו והיה קשה לראות איך ניתן להציל את המולדת, גורקה שמר על אופטימיות. לא היה לו ספק שחיפה תישאר בליגה, ועד היום הוא הרבה יותר מופתע מזה שהוא לא הגיע לפלייאוף מאשר שהוא הצליח לשרוד יחד עם הקבוצה המשונה שהייתה כאן.

גם לאורך הקיץ הפגין גורקה ביטחון רב במה שייבנה, גם כשהוא ראה שחקנים כמו קרטיס מילאג' ושלדון וויליאמס חומקים לו מבין האצבעות. הקבוצה שנבנה בסופו של דבר בנשר היא לא לגמרי מה שהוא חלם עליה, אבל למען האמת היא גם לא רחוקה מזה.

השבוע, אחרי משחק אימון אחד, גורקה מעולם לא נשמע מרוצה יותר: "חשוב לי קודם כל לומר: אני לא יודע כמה רחוק הקבוצה הזו יכולה ללכת, הרבה תלוי בחיבור שלנו ובדברים שייקח עוד די הרבה זמן עד שנבין כמה טוב הם עובדים. אבל דבר אחד אני יכול להגיד בפה מלא ובזה אני מאמין באמונה שלמה: מכבי חיפה של היום היא הקבוצה הכי מעניינת בליגה, לא פחות ממכבי ת"א. האוהדים של הקבוצה שיבואו לראות אותנו צריכים לדעת שיש להם עסק השנה עם משהו אחר לגמרי ממה שהם ראו עד היום".

תסביר בבקשה.
"בוא נסתכל קודם כל על הכישרון. בחיפה של העונה הראשונה בליגת העל, העונה שהגענו לשני גמרים, הייתה קבוצה נפלאה, אבל היא הייתה מבוססת על שני סופר-סטארים כמו דורון פרקינס ודבון ג'פרסון, ומה שאיפשר לה למצות את הפוטנציאל היו שחקנים משלימים שעשו את העבודה. השנה המצב פחות פשוט לי כמאמן, אבל הרבה יותר מעניין למי שיראה את הקבוצה. לא קרה כאן עד היום שהיו כל כך הרבה כשרונות כאלו בקבוצה".

"תסתכל על החמישה-שישה שחקנים שעל הנייר הם הבכירים, ותראה פיגורות שכל אחד מהם יכול להיות המנהיג של הקבוצה שלו. שון וויליאמס זה שחקן שלא היה כמוהו במכבי חיפה, ואותו כנ"ל לגבי קרלוס פאוול. מדובר בשני סופר-סטארים שמבחינת כישרון ויכולת הם לא סתם שחקני אנ..בי.איי, אלא גם שחקני אנ.בי.איי טובים. וויליאמס הוא שחקן עם יכולות הגנתיות נדירות ומחויבות הגנתית שהיא משהו שלא רואים כל יום, ופאוול הוא אחד שיכול לעשות הכול על המגרש, להוביל כדור, לזרוק מבחוץ, לחדור, באמת הכל".

היו לא מעט דיבורים לגבי הנושא המשמעתי אצלם. אם נאמר את האמת אלו שחקנים שקבוצות אחרות לא רצו לקחת אותם בדיוק בגלל הדבר הזה.
"אז אני אומר לך שמדובר בשני גברים שבאים לעשות את העבודה ושהיחסים איתם עד עכשיו מצוינים, לא פחות. נו, שנמשיך?"

יאללה, אתה בשוונג.
"זו גם הקבוצה הכי צעירה בליגה, וגם קבוצה של הכי הרבה שחקנים שלה יש מה להוכיח. תראה את סילבן לנדסברג, שהיה אחד השחקנים הבולטים בשנה שעברה, ועדיין מכוון להגיע לאנ.בי.איי. זה שחקן שמכבי ת"א ידעה מה היא עושה כשהיא רדפה אחריו קיץ שלם, ושהשנה הוא צריך להוכיח שהוא באמת ראוי לרמות האלו. ג'רמי וויז, שהוא רכז בדיוק כמו שהקבוצה שלנו הייתה צריכה – שחקן מצוין במגרש פתוח ובפיק אנד רול, אבל מנהיג שקט שלא צריך את הכדור בידיים שלו 20 שניות בהתקפה; הוא מקבל בפעם הראשונה את ההזדמנות להוביל קבוצה באירופה והוא יודע כמה שזה ישפיע על הקריירה שלו.

ואיתם יש את טיילר ווילקרסון, שהוא עוד אתלט מפחיד ושחקן שבעונה שעברה היה אחד הגורמים הכי חשובים בזה שנשארנו בסוף בליגה. צרף להם את כמות הצעירים שיש לנו כאן שמקבלים כאן במה בפעם הראשונה, ואת אבי בן שימול שהוא המנהיג הישראלי שלנו, ותבין כמה גדול הצורך שלהם להוכיח את עצמם, וכמה ענק הפוטנציאל של כל אחד מהם. תקשיב למי שנמצא כאן כבר כמה שנים, אף פעם לא הייתה כאן קבוצה כל כך מוכשרת".

בקיצור, אתה מרוצה.
"רגע, חכה, עכשיו בטח שאין לי עוד ממה להיות מרוצה, אתה תופס אותי אחרי שבועיים של אימונים, עם בקושי משחק אימון אחד שעברנו. אבל אני בהחלט יכול להגיד לך שהאוהדים של מכבי צריכים לראות מרוצים – הם יראו השנה את הכדורסל במיטבו – קבוצה שתחסום 5-6 פעמים במשחק, שתטביע ושתילחם. עכשיו מה שצריך זה לוודא שהיא גם תנצח כי בסוף כל זה לא שווה אם לא נממש את הפוטנציאל שלנו".

אז מה עושים כדי שכל הכישרון הזה יתחבר גם לתוצאות?
"או, עכשיו אתה נכנס כבר לעבודה שלי. על זה אנחנו עובדים עכשיו, ויש לנו עוד יותר מחודש עד שתתחיל הליגה. המבחן האמיתי הוא לא כרגע, כשלכולם יש עוד מוטיבציה ובטוחים שנצליח. המבחן יגיע כשהעניינים לא יילכו חלק, שם נראה אם אפשר לתרגם את הכישרון הזה גם לחוסן מנטלי וללכידות. אם במבחן הזה נצליח אין לי ספק שנהיה הסיפור החם של הליגה ושנגיע מאוד רחוק. אבל שוב, עזוב עכשיו. בוא ניתן קצת זמן לראות איך העניינים מתקדמים, ונקווה כולם שיהיו לנו רק סיבות לשמור על אופטימיות".